נגישות אתרים: תקן 5568, התקנות ומה חובה לעשות

נגישות אתרים פירושה שגם אנשים עם מוגבלות יכולים להשתמש באתר: אנשים עיוורים שגולשים עם קורא מסך, אנשים שמשתמשים רק במקלדת, אנשים עם ראייה חלקית, לקות שמיעה או לקות קוגניטיבית. בישראל זו לא רק המלצה. אתר שנותן שירות לציבור נדרש לעמוד ברמת נגישות שנקבעה בתקנות, ומכתבי התראה ותביעות בנושא מוכרים היטב לבעלי אתרים.

כאן נסביר מה החוק והתקנות דורשים, מה זה תקן 5568 ורמה AA, למה תוסף נגישות לא פותר את העניין לבד, ומה אפשר לבדוק כבר היום.

המאמר מסביר את המסגרת באופן כללי ואינו ייעוץ משפטי. אם קיבלתם מכתב התראה או שאתם לא בטוחים מה חל עליכם, כדאי להתייעץ עם עורך דין שעוסק בנגישות.

נגישות אתרים: מה החוק והתקנות דורשים

המסגרת בנויה משלוש שכבות:

• חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות משנת 1998 קובע את העיקרון: שירות שניתן לציבור צריך להיות נגיש גם לאנשים עם מוגבלות.
• תקנות נגישות השירות משנת 2013 (תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התאמות נגישות לשירות) מפרטות איך העיקרון מתורגם לסוגי שירות שונים. תקנה 35 עוסקת בשירות שניתן דרך האינטרנט, כלומר באתרים.
• תקן ישראלי 5568 הוא התקן הטכני שהתקנות מפנות אליו, והוא מגדיר מה נחשב אתר נגיש.

בפועל, אתר שנותן שירות לציבור צריך לעמוד בתקן 5568 ברמה AA ולפרסם הצהרת נגישות.

תקן 5568 ו-WCAG: מה זה רמה AA

ת"י 5568 מבוסס על WCAG, ההנחיות הבינלאומיות לנגישות תוכן ברשת שמפרסם ארגון W3C. ההנחיות מחולקות לשלוש רמות: A היא הבסיס, AA היא הרמה שנדרשת במדינות רבות וגם בישראל, ו-AAA היא רמה מחמירה שבדרך כלל לא נדרשת מאתר שלם.

ההנחיות בנויות סביב ארבעה עקרונות:

• ניתן לתפיסה. כל מידע זמין גם למי שלא רואה או לא שומע, למשל טקסט חלופי לתמונות וכתוביות לסרטונים.
• ניתן להפעלה. אפשר להשתמש באתר גם בלי עכבר, ויש מספיק זמן לבצע פעולות.
• מובן. הטקסט ברור, הניווט עקבי, והודעות שגיאה מסבירות מה לתקן.
• עמיד. הקוד בנוי כך שטכנולוגיות מסייעות, כמו קוראי מסך, מצליחות לפענח אותו.

כמה דוגמאות לדרישות ברמה AA: יחס ניגודיות של לפחות 4.5:1 בין טקסט רגיל לרקע שלו, אפשרות להגדיל את הטקסט עד 200% בלי שהתוכן נשבר, ופוקוס שנראה לעין כשמנווטים במקלדת.

מי חייב, ומה לגבי פטורים והקלות

ככלל, החובה חלה על מי שנותן שירות לציבור, וזה כולל את רוב האתרים העסקיים: אתר תדמית שמציג שירותים, חנות אינטרנטית, אתר של מרפאה, משרד או עסק מקומי. העובדה שהעסק קטן או שהאתר "רק מציג מידע" לא פוטרת אותו אוטומטית.

התקנות כוללות פטורים והקלות במצבים מסוימים, למשל לגבי עסקים קטנים מאוד או סוגי תוכן מסוימים. התנאים שלהם ספציפיים, ולכן לא כדאי להניח שאתם פטורים בלי לבדוק את זה מול גורם מקצועי. ברוב המקרים, אתר עסקי פעיל צריך להיות נגיש.

תוסף נגישות: למה הוא לא מספיק לבד

תוסף נגישות הוא הכפתור הקטן בפינת המסך שפותח תפריט עם הגדלת טקסט, ניגודיות גבוהה ועצירת אנימציות. הוא נפוץ מאוד באתרים בישראל, ויש מי שמוכרים אותו כפתרון מלא. הוא לא.

רוב דרישות התקן נמצאות בקוד של האתר, לא בשכבה שמעליו. תוסף לא יכול לכתוב טקסט חלופי משמעותי לתמונות, לסדר כותרות במבנה הגיוני, לקשר תוויות לשדות בטופס או לתקן תפריט שאי אפשר להפעיל במקלדת. משתמשים בקוראי מסך עובדים בדרך כלל עם ההגדרות והכלים של המכשיר שלהם, ולא עם התפריט של התוסף.

תוסף יכול להיות תוספת נוחה, בעיקר לאנשים עם לקות ראייה קלה, אבל הוא אינו תנאי לעמידה בתקן ואינו תחליף לה. אתר לא נגיש לא הופך לנגיש בזכותו. יש לו גם מחיר: עוד סקריפט שנטען בכל עמוד ומאט את האתר.

הצהרת נגישות: מה חייב להופיע בה

הצהרת נגישות היא עמוד באתר שמסביר למבקרים מה מצב הנגישות ואיך פונים אם נתקלו בבעיה. בדרך כלל היא כוללת:

• את רמת הנגישות ואת התקן שלפיו הותאם האתר
• אילו חלקים באתר עדיין לא נגישים, אם יש כאלה, ומה החלופה
• פרטי קשר לפניות בנושא נגישות: שם, טלפון ודואר אלקטרוני
• מידע על הסדרי הנגישות בעסק הפיזי, אם יש כזה
• תאריך העדכון האחרון של ההצהרה

ההצהרה צריכה לשקף את המצב האמיתי. הצהרה שאומרת "האתר נגיש באופן מלא" כשהוא לא, לא פותרת את הבעיה, והיא רק מחדדת את הפער בין מה שכתוב למה שקורה באתר.

צ'קליסט בדיקות שאפשר לעשות לבד

הבדיקות האלה לא מחליפות בדיקה מקצועית, אבל הן תופסות חלק גדול מהבעיות הנפוצות. הריצו אותן על עמוד הבית, על עמוד שירות או מוצר ועל עמוד יצירת קשר:

1. ניווט במקלדת. עברו על העמוד עם Tab ו-Shift+Tab בלבד. האם מגיעים לכל קישור, כפתור ושדה? האם תמיד רואים איפה הפוקוס? האם אפשר לפתוח ולסגור את התפריט ואת החלונות הקופצים?
2. טקסט חלופי. לכל תמונה שמעבירה מידע יש תיאור שמסביר אותו. תמונות קישוטיות מסומנות כך שקורא המסך מדלג עליהן.
3. מבנה כותרות. כותרת ראשית אחת לעמוד, ואחריה כותרות משנה בסדר הגיוני. כותרות הן מבנה, לא רק עיצוב של טקסט גדול.
4. ניגודיות. טקסט אפור בהיר על רקע לבן הוא אחת הבעיות הנפוצות. יש כלים חינמיים שבודקים יחס ניגודיות בין שני צבעים.
5. הגדלה. הגדילו את התצוגה בדפדפן ל-200%. האם התוכן עדיין קריא, בלי טקסט חתוך או רכיבים שעולים זה על זה?
6. טפסים. לכל שדה יש תווית גלויה, לא רק טקסט מקום שנעלם כשמקלידים. הודעת שגיאה מסבירה במילים מה לא תקין, ולא רק צובעת את השדה באדום.
7. צבע כמידע יחיד. אם משהו מסומן רק בצבע, כמו שדות חובה באדום, מי שלא מבחין בצבעים יפספס אותו.
8. מדיה ותנועה. לסרטונים יש כתוביות, סאונד לא מתחיל להתנגן לבד בלי דרך לעצור אותו, ואפשר לעצור סליידרים ואנימציות.
9. קישורים. הטקסט של הקישור מסביר לאן הוא מוביל. "לחצו כאן" שחוזר עשר פעמים בעמוד לא עוזר למי שמנווט בין קישורים.
10. שפה וכיוון. העמוד מוגדר כעברית ומימין לשמאל, כדי שקורא המסך יקרא אותו נכון. על טעויות כיווניות נפוצות כתבנו במאמר על עיצוב אתר בעברית.
11. מסמכים. קובצי PDF להורדה הם חלק מהאתר. אם הם סרוקים כתמונה, קורא מסך לא יכול לקרוא אותם.
12. קורא מסך. נסו פעם אחת לגלוש באתר עם קורא מסך: NVDA חינמי ל-Windows, ו-VoiceOver מובנה במכשירי אפל. כמה דקות כאלה מלמדות הרבה.

אתר חדש מול אתר קיים: איך מתקנים

באתר חדש נגישות היא הכי זולה כשהיא חלק מהתכנון מההתחלה: בעיצוב (ניגודיות, גודלי טקסט, מצבי פוקוס), בפיתוח (מבנה קוד תקין, ניווט במקלדת, טפסים נגישים) ובתוכן (טקסט חלופי, כותרות, כתוביות). כדאי לכתוב בהסכם שהאתר יעמוד בתקן 5568 ברמה AA ושהצהרת נגישות כלולה, ולבדוק את זה לפני ההשקה ולא אחריה.

באתר קיים מתחילים מבדיקה מקצועית שמפרטת את הליקויים לפי חומרה. אחר כך מתקנים קודם את הרכיבים שחוזרים בכל עמוד, כמו התפריט, הכותרת העליונה, התחתית והטפסים, כי תיקון אחד שם משפר את כל האתר. אחריהם מגיעים התוכן, התמונות והמסמכים, ובסוף מעדכנים את הצהרת הנגישות.

לפעמים, באתר ישן שבנוי על תבנית כבדה, התיקון עולה כמעט כמו בנייה מחדש. זו החלטה ששווה לקבל אחרי בדיקה ולא לפניה.

הצהרת הנגישות היא אחד מכמה עמודים משפטיים שאתר עסקי צריך, לצד מדיניות פרטיות ועוגיות. כשאנחנו בונים אתרים, הנגישות נכנסת כבר לשלב העיצוב. אם יש לכם אתר קיים ואתם רוצים להבין מאיפה להתחיל, דברו איתנו.