מהירות אתר ו-Core Web Vitals: מה בודקים ואיך משפרים
קיבלתם ציון אדום ב-PageSpeed? הנה מה שהמספרים אומרים באמת, מה בדרך כלל מאט אתרים, ובאיזה סדר כדאי לתקן לפי הפלטפורמה שלכם.
תוכן העניינים
מהירות אתר משפיעה על שני דברים שכל בעל עסק רוצה: על כמה מבקרים נשארים מספיק זמן כדי לפנות אליכם, ועל האופן שבו גוגל מעריך את חוויית השימוש באתר. גוגל מודדת את החוויה הזו בשלושה מדדים שנקראים Core Web Vitals. אם הרצתם בדיקת מהירות ב-PageSpeed Insights וקיבלתם ציון אדום, כאן תמצאו מה המספרים אומרים, מה כנראה מאט את האתר ומה לתקן קודם.
למה מהירות אתר משפיעה על מכירות ועל גוגל
חלק גדול מהגלישה לאתרים עסקיים, ובתחומים רבים רובה, מגיע מהטלפון, הרבה פעמים ברשת סלולרית ובזמן שהמבקר עושה עוד דברים. כשהעמוד לא מופיע מהר, חלק מהמבקרים פשוט חוזרים אחורה. בקמפיין ממומן זה כואב במיוחד, כי שילמתם על הקליק גם אם המבקר לא ראה כלום.
מבחינת גוגל, חוויית העמוד, ובתוכה Core Web Vitals, היא אחד האותות שמערכות הדירוג לוקחות בחשבון. אבל היא לא הגורם המרכזי. גוגל מבהירה שרלוונטיות ואיכות התוכן חשובות יותר, ושציון טוב במדדים לא מבטיח מקום גבוה. לכן כדאי לחשוב על מהירות קודם כל כעניין של המרות ושל חוויית לקוח, ורק אחר כך כעניין של קידום.
LCP, INP ו-CLS בשפה פשוטה
| מדד | מה הוא מודד | טוב | צריך שיפור | גרוע |
|---|---|---|---|---|
| LCP | כמה זמן עד שהאלמנט הגדול ביותר במסך הראשון מוצג | עד 2.5 שניות | 2.5 עד 4 שניות | מעל 4 שניות |
| INP | כמה זמן עובר מלחיצה או הקשה עד שהעמוד מגיב | עד 200 מילישניות | 200 עד 500 מילישניות | מעל 500 מילישניות |
| CLS | כמה התוכן זז וקופץ בזמן הטעינה | עד 0.1 | 0.1 עד 0.25 | מעל 0.25 |
LCP (Largest Contentful Paint) עונה על השאלה "מתי המבקר רואה את העיקר". בדרך כלל זו התמונה הראשית או הכותרת הגדולה. תמונה של 3 מגה בראש העמוד היא הסיבה הנפוצה ל-LCP גרוע.
INP (Interaction to Next Paint) מודד תגובתיות. לחצתם על התפריט ולא קרה כלום חצי שנייה? זה INP גרוע, ובדרך כלל הסיבה היא יותר מדי JavaScript שרץ בדפדפן. המדד הזה החליף ב-2024 מדד ישן יותר בשם FID.
CLS (Cumulative Layout Shift) מודד יציבות. זה הרגע שבו אתם עומדים להקיש על כפתור, ובאנר שנטען מעליו דוחף אותו למטה. הסיבות הנפוצות: תמונות בלי מידות מוגדרות, באנרים ופופאפים שנכנסים מאוחר, ופונטים שמחליפים את הטקסט אחרי שהוא כבר הוצג.
גוגל מסתכלת על האחוזון ה-75: עמוד עומד במדד כשלפחות 75% מהביקורים בו חוו תוצאה טובה.
ציון PageSpeed מול נתונים של משתמשים אמיתיים
PageSpeed Insights מציג שני דברים שונים, וכדאי לא לבלבל ביניהם:
- נתוני שטח, בחלק העליון: מה חוו משתמשי Chrome אמיתיים באתר שלכם ב-28 הימים האחרונים. אלה הנתונים שגוגל משתמשת בהם להערכת Core Web Vitals. הם מופיעים רק כשיש לאתר מספיק תנועה, ולכן באתרים קטנים החלק הזה לפעמים ריק.
- נתוני מעבדה, בחלק התחתון: ציון ביצועים בין 0 ל-100 שמגיע מבדיקה אחת מדומה, על טלפון בינוני ורשת איטית. הוא מצוין לאבחון ולהשוואה לפני ואחרי תיקון, אבל הוא משתנה בין הרצות ואינו המדד שגוגל מדרגת לפיו.
התוצאה: אתר יכול לקבל 55 בציון המעבדה ועדיין לעבור את Core Web Vitals בנתוני השטח, וגם להפך. אל תרדפו אחרי 100. חפשו את ההמלצות שבאמת חוזרות, ובדקו את דוח Core Web Vitals ב-Google Search Console, שמקבץ את העמודים לפי בעיות.
גם בדיקת ה-SEO החינמית שלנו טוענת את העמוד פעם אחת בדפדפן ומציגה את ה-LCP וה-CLS של הטעינה הזו, יחד עם משקל העמוד וההתאמה לטלפון, וגם אלה נתוני מעבדה.
8 דברים שמאטים אתרים בדרך כלל
- תמונות כבדות. תמונה שעולה ישר מהמצלמה או מהטלפון, ברוחב של אלפי פיקסלים ובפורמט לא מכווץ. פורמטים כמו WebP ו-AVIF והתאמת הגודל למסך חוסכים הרבה.
- וידאו או סליידר בראש העמוד. הם כבדים, ודוחים את הרגע שבו המבקר רואה את העיקר.
- יותר מדי תוספים או אפליקציות. כל תוסף בוורדפרס או אפליקציה בוויקס יכולים להוסיף קוד שנטען בכל עמוד, גם כשלא צריך אותו.
- סקריפטים של שיווק. פיקסלים, מפות חום, ווידג'טים של צ'אט ושל וואטסאפ, ותגים ישנים של קמפיינים שכבר הסתיימו. כל אחד נראה קטן, ויחד הם כבדים.
- תוסף נגישות. עוד סקריפט שנטען בכל עמוד. אתר שנבנה נגיש מלכתחילה לא תלוי בו.
- פונטים. פונט עברי בחמישה משקלים, שנטען משני מקורות שונים, יכול לשקול יותר מכל שאר הטקסט באתר.
- שרת איטי או רחוק. אחסון משותף זול, או שרת רחוק מישראל בלי שכבת CDN, כלומר רשת שמגישה את הקבצים משרת קרוב למבקר.
- תבנית כבדה ובונה עמודים. תבניות רב-תכליתיות שטוענות עשרות יכולות בכל עמוד, גם כשאתם משתמשים בשתיים מהן.
תיקונים לפי פלטפורמה: וויקס, וורדפרס ואתר בקוד
וויקס
בוויקס האחסון והשרתים בידי הפלטפורמה, ולכן יש פחות מה לשנות ברמה הטכנית. מה שכן בידיים שלכם: לכווץ תמונות לפני העלאה, להסיר אפליקציות שלא בשימוש, להימנע מאנימציות כבדות ומווידאו במסך הראשון, ולצמצם את מספר הרכיבים בחלק העליון של העמוד.
וורדפרס
בוורדפרס יש הכי הרבה מקום לשיפור, וגם הכי הרבה מקום לטעות. סדר עדיפויות מומלץ:
- אחסון איכותי, עם שרת קרוב או CDN
- תוסף מטמון (Cache) אחד מוגדר היטב
- כיווץ תמונות והמרה ל-WebP
- מחיקה של תוספים שלא בשימוש, לא רק השבתה
- דחיית טעינה של סקריפטים שלא נחוצים מיד
- גרסת PHP עדכנית
- מעבר לתבנית קלה יותר, אם התבנית היא הבעיה
תוספי אופטימיזציה יכולים לשבור עיצוב או טפסים, ולכן בודקים כל שינוי בסביבת בדיקות או לפחות אחרי גיבוי.
אתר בקוד
באתר שנבנה בקוד יש שליטה מלאה, ולכן בדרך כלל הכי קל להגיע לנתונים ירוקים, בתנאי שיש משמעת. מה בודקים: עמודים שנבנים מראש או בצד השרת, רכיב תמונה שמגיש את הגודל והפורמט הנכונים, טעינה מוקדמת של התמונה הראשית, פונטים שמאוחסנים באתר ונטענים רק במשקלים הנדרשים, פיצול קוד כך שכל עמוד טוען רק את מה שהוא צריך, וטעינה מאוחרת של סקריפטים חיצוניים. כדאי גם למדוד את הביצועים אצל משתמשים אמיתיים, לא רק במעבדה.
איך שומרים על אתר מהיר לאורך זמן
אתר מהיר ביום ההשקה יכול להיות איטי אחרי שנה, בלי שאף אחד שם לב. כמה הרגלים שמונעים את זה:
- כל סקריפט חדש עולה משהו. הגדירו מי מאשר הוספת פיקסל, תוסף או ווידג'ט, והסירו תגים של קמפיינים שהסתיימו.
- כללים להעלאת תמונות: רוחב מקסימלי ופורמט, גם למי שמעלה תוכן לבלוג.
- בדיקה חודשית של דוח Core Web Vitals ב-Search Console.
- בדיקה בטלפון אמיתי, רצוי אנדרואיד בינוני ברשת סלולרית, ולא רק במחשב המשרדי.
- לפני כל קמפיין, בדיקת מהירות של דף הנחיתה שאליו נשלחת התנועה.
מהירות היא רק אחת מהבדיקות הטכניות שאתר עסקי צריך לעבור. הרשימה המלאה נמצאת בצ'קליסט SEO טכני, ועל התכנון לטלפון כבר משלב העיצוב כתבנו במאמר על אתר מותאם למובייל.
בדפי הנחיתה שאנחנו בונים, מהירות היא חלק מהאפיון ולא תיקון בסוף, כי שם כל מבקר שעוזב לפני שהעמוד נטען הוא קליק ששילמתם עליו לחינם. אם האתר או הדף שלכם איטיים ואתם רוצים להבין אם עדיף לתקן או לבנות מחדש, אפשר לבקש הצעת מחיר.